Shabbath
Daf 38b
משנה: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין וְכָל אָדָם אֶלָּא שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה: יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב מִשּׁוּם רְפוּאָה דִּבְרֵי רֵבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר בַּחוֹל מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי׃
Traduction
Les enfants peuvent sortir avec les liens (269)Pour éviter à l'enfant le chagrin d'une séparation, un ruban le reliait au père., et les fils de rois munis de clochettes d’or. C’est, du reste, permis à chacun; seulement, les sages n’ont parlé que des exemples qui, en réalité, sont les plus fréquents. On peut sortir en portant un œuf de sauterelle (270)On lui attribuait la vertu de guérir les maux de dents, ou d'oreilles., ou une dent de renard (271)''Celle d'un renard vivant devait tenir en éveil celui qui dort trop; et celle d'un mort devait guérir de l'insomnie.'', ou un clou ayant servi à une pendaison (272)Autre mode empirique, pour écarter la fièvre., pour servir de remède. Tel est l’avis de R. Meir (273)La version de Jérus., ici et ci-après a: R. Yossé.. Selon les autres sages, c’est interdit même aux jours ordinaires de la semaine, à titre d’usage païen.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבנים יוצאין בקשרים. הכא מפרש בגמרא קשרי פואה והוא עשב שעשוי כמין קשרים קשרים וסגולה יש בו לשאת אותו להקטנים כדאמר לעיל בהלכה ב' הדא פואה עיקר טב סגין וכו' והתם מפרש לה מעיקרא נמי הכי ובתר הכי מסיק לה בן שיש לו געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל ימין שלו וקושרין לו בשמאלו של התינוק וחלופא סכנתא שמגעגע יותר ויותר ולהכי נקט בנים דלא שייכא כ''כ בנקיבות שאין האב מחבבן כל כך מתחלתן שיהיו מגעגעין עליו:
ובני מלכים יוצאים בזגין. פעמונים קטנים של זהב תפורין בכסותן:
וכל אדם. מותרין בזוגין שבכסותו:
אלא שדברו חכמים בהוה. שכן דרך בני מלכים:
יוצאין בביצת החרגול. היא מין חגב וביצה שלו סגולה לרפואת כאב האוזן:
ובשן של שועל. למי שישן הרבה יותר מדאי תולין בו שן של שועל חי ולמי שאינו יכול לישן תולין בו שן של שועל מת:
ובמסמר הצלוב. מסמר של העץ שתולין עליו היא סגולה לנפח של המכה להסיר הנפוח:
דברי ר' יוסי ור''מ אוסר אף בחול. משום דרכי האמורי ואין הלכה כר''מ אלא דכל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי:
הלכה: הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִין. בְּקִשְׁרֵי פוּאָה. וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִין. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בַּזּוּגִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ. מָהוּ וְכָל אָדָם. בֵּין קְטַנֵּי עֲנִיִים בֵּין קְטַנֵּי עֲשִׁירִים. רִבִּי אִילָא אָמַר. בַּזּוּגִין שֶׁבִּכְסוּתוֹ. מָהוּ וְכָל אָדָם. בֵּין גָּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. מַתָנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעִירָא. יוֹצֵא הוּא אָדָם בַּזּוּגִין שֶׁבִּכְסוּתוֹ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא בַּזּוּגִין שֶׁבְּצַוָּארוֹ. אֶלָּא כָּאן בִּגְדוֹלִים כָּאן בִּקְטַנִּים.
Traduction
Les liens ''que peuvent porter les fils'' sont des cordons de garance (274)On les portait au cou comme remède, dit Rashi.. Les clochettes des fils de rois, dit R. Zeira, se portaient au cou. Comment la Mishna dit-elle qu’il en est de même pour tout homme? Ne va-t-il pas sans dire que c’est défendu aux grandes personnes? En effet, on généralise seulement les petits des pauvres, ainsi que ceux des riches. Selon R. Ila, il s’agit là de clochettes cousues au vêtement, et il est permis à chacun, grand ou petit, d’en porter. -Mais n’y a-t-il pas un enseignement contestant cet avis de R. Zeira, en disant que l’homme peut sortir avec des clochettes cousues au vêtement, non avec celles que l’on porte au cou? -C’est que là il est question des grandes personnes, tandis que R. Zeira parle des enfants.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הבניה וכו' קשרי פואה. כדפרי' במתני':
בזוגין. מפרש ר' זעירא בזוגין שבצוארו וא''כ מהו וכל אדם וכי דרך בני אדם הגדולים לצאת בזוגין על צוארו אלא על הקטנים קאי ובין קטני עניים ובין קטני עשירים:
ר' אילא. מפרש בזוגין שבכסותו ומאי וכל אדם בין גדולים ובין קטנים:
מתניתא פליגא על ר''ז. ברייתא דהתוספתא והובאה לעיל בהלכה א' קשיא עליה דקתני אין יוצאין בזוג שבצואר אלא כאן בברייתא בגדולים דאין דרך לצאת כן כאן במתני' בקטנים:
הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. יוֹצְאִין בּוֹ מִשׁוּם סַנְדָּל וְנִכְנָסִין בּוֹ לָעֲזָרָה. רִבִּי יַנַּאי מַקְשֶׁה. יוֹצְאִין בּוֹ מִשׁוּם סַנְדָּל. וְהוּא סַנְדָּל. נִכְנָסִין בּוֹ לָעֲזָרָה. וְאֵינוֹ סַנְדָּל. אָמַר רִבִּי בעא. עַד דִּי הַווָת מַקְשֶׁה לָהּ עַל דִּשְׁמוּאֵל קַשְׁייָתָהּ עַל דְּמַתְנִיתִין. סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס. יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת 38b וְנִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אֱמוֹר סוֹפָהּ דְּלֵית הִיא פְלִיגָא עַל דִּשְׁמוּאֵל. כִּסֵּא סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס. אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה. אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין וְיוֹצְאִין בָּהֶן׃ מָהוּ אֳנָקַּטֹמִין טְהוֹרִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוֹנוֹס קַטֹמִין חַמְרָא דְייָדָה.
Traduction
Samuel dit: le bancal peut sortir ainsi soutenu, quoique ce bois lui serve de sandale, et il peut entrer ainsi au parvis du Temple. -Quoi, s’écria R. Yanaï, peut-il aller là si c’est une sandale (qu’il faut retirer avec d’y entrer)? R. Abayé répond: au lieu d’adresser cette objection à Samuel, on peut aussi bien critiquer la Mishna, disant: ''les béquilles peuvent devenir impures par la compression, et l’on peut en user le samedi pour sortir, ou entrer avec elles au parvis du Temple''; c’est qu’en réalité ce soutien indispensable n’est pas un manque de respect pour le Temple, ni un obstacle pour y entrer. Toutefois, dit R. Mena, on peut objecter contre Samuel la fin de cette même Mishna, où il est dit: ''Le siège d’un paralytique est susceptible d’impureté par compression; on ne peut pas l’emporter le samedi, ni entrer avec lui au parvis. Les figures d’âne sont légalement pures (non susceptibles d’impureté), et il n’est pas permis d’en porter au dehors le samedi''. Puisque ce mode de soutien est interdit, il devrait en être de même pour le bancal. – Le dernier terme de la Mishna, dit R. Abahou, est l’abrégé du grec cat ëwmon, c.-à-d. âne portatif.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל. להת''ק דס''ל יוצאין בו בשבת משום דהסנדל דידיה חשוב הוא ונכנסין בו לעזרה:
ר' ינאי מקשה. על זה אם יוצאין בו בשבת משום דכסנדל הוא ואם סנדל הוא מאי האי דהדר קאמר ונכנסין בו לעזרה א''כ אינו סנדל:
אמר ר' בא. עד דאת מקשת לה על דשמואל תיקשי על המתני' דקתני סמוכות שלו וכו' יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה וקשיא נמי האי קושיא דמקשת אדשמואל:
א''ר מנא אמור סיפא דלית היא פליגא על דשמואל. כלומר ואם תפרש להסיפא דמיתרצת עם המציעתא אשכחת לה דהא דשמואל ג''כ ניחא הוא. דאימא סיפא כסא וסמוכות שלו אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה והא האי סיפא ג''כ קשיא היא אם אין יוצאין בהן א''כ לאו כמנעל חשיבי אמאי אין נכנסין בהן לעזרה אלא ע''כ דהכי מיתרצית לה דודאי מנעל או סנדל מיקרי ואין נכנסין בהן לעזרה והא דאין יוצאין בהן בשבת משום טעמא אחרינא הוא דהואיל דלא מנחי אארעא ותלויין הן זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. והשתא מציעתא נמי ניחא דהתם ליכא למיגזר בשבת הואיל והסמוכות עשויין לשוקיו ומדובקין בהן לסמוך עליהן ליכא למיחש דמישתלפי ונכנסין בהן לעזרה דלאו מנעל הוו וא''כ דשמואל ג''כ ניחא הא דקאמר ארישא דיוצא הוא בקב שלו דלענין שבת כסנדל דידיה חשיבא והיינו דכמו סנדל לא גזרינן דילמא מישתלף ואתי לאתויי ה''נ בקב שלו שהוא הולך עליו ליכא למיגזר דילמא מישתלף ולענין זה הוא דקאמר משום סנדל דמטעמא דהיתרא דידיה כהיתירא דסנדל לכל האדם אבל לאו סנדל ממש הוא לאסור להכניס בו לעזרה:
מהו אנקטמין וכו' הונוס קטמין. כלומר נוטריקון היא הונוס חמור הוא בלשון יון כך פי' הערוך וגריס במלה אחת הונוסקטמין והיינו הך. ומפרש ואזיל חמרא דיידא שעושין כמין חמור של עץ ומדדה הוא ע''י פרקים פרקים שעושין בו וכך ראיתי שעושין אותו הליצנים במדינות ההם ומרקדין עליהם:
יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל. טָב לְאוּדְנָא. וּבְשֵׁן שֶׁלְּשׁוּעָל. טָב לְשִׁינָּה. וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב טָב לְעַבָּבִיתָא.
Traduction
L’œuf de sauterelle est un bon remède contre le mal d’oreille, et la dent de renard pour régler le sommeil;le clou de pendaison guérit les piqûres d’épines.
Pnei Moshe non traduit
יוצאין בביצת החרגול וכו'. כדפרישית במתני' ועכביתא היא מכה הנפוחה וקשה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִיף. רִבִּי חֲנַנָיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמַתְנִיתָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁהוּא מְרַפֵּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. דרגי דרגיבת. מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר. מִשּׁוּם דָּגוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְרֹ֨אשׁ דָּג֝וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו. דונו דני. מִשֵּׁם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁם דָּן עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָֽמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ דָּ֔ן. לָאו לָאו. מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה. וַיֹּֽאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃
Traduction
Selon d’autres, ces 2 derniers remèdes sont intervertis. R. Hanania dit au nom de R. Yohanan, ainsi que R. Samuel et R. Abahou au nom du même, qu’il faut suivre l’ordre de la Mishna (les sages défendant cet emploi, même à titre de remède). Puis, ceux-ci dirent au contraire que nul remède n’est interdit à titre d’usage païen, selon R. Yossé. L’acte de monter des échelons est un usage païen; selon R. Juda, c’est un acte d’idolâtrie relatif à l’idole de Dagon, comme il est dit (1S 5. 4): la tête de Dagon et les paumes de ses 2 mains. Si l’on dit de consolider les tonneaux, c’est un usage païen interdit; selon R. Juda, c’est un acte d’idolâtrie (plus grave), comme il est dit (Am 8, 14): Ils disent (les impies de Samarie), ô Dan, vive ton Dieu. Si l’on refuse à plusieurs reprises ce que l’on a demandé sans insister, c’est un usage païen; selon R. Juda, c’est même de l’idolâtrie, selon ces mots (Jb 21, 14): Ils dirent à Dieu de s’écarter d’eux (275)Chaque hémistiche de ce verset, relatif aux athées, est un refus., de ne pas vouloir connaître ses chemins.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני ומחליף לאלו הרפואות ור''ח בשם ר' יוחנן תני כמתני' דידן:
דרגי דרגיבת. בתוספתא פ''ז וח' ויש בהן הרבה דברים ונקראת פירקא דאמוראה:
האומר דרגי דרגי בת עליך יש בו משום דרכי האמורי. ור' יודה קאמר דיש בו אף משום ע''ז דלשון דגון הוא ע''ז של הפלשתים כדכתיב וראש דגן וכו':
לאו לאו. האומרו ב' פעמים:
סורו ממנו. הרי א' לא חפצנו הרי ב':
תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. עָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ נוֹתֵן מֵאוֹתוֹ הַמִּין עַל רֹאשׁוֹ וְאֵין בּוֹ מִשֵּׁם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. לֹ֥א תְנַֽחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סֵימָן. וּבִלְבַד לְאַחַר שְׁלשָׁה סֵימָנִין. כְּגוֹן וַֽאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל. יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ וגו'.
Traduction
R. Hiya dit: lorsqu’on a un os arrêté dans la gorge, on peut placer un morceau du même genre sur le haut de la tête sans craindre de suivre un usage païen. R. Eliézer b. Jacob interprète le verset (Lv 19, 26): Ne vous livrez pas à la divination, ni aux présages (276)B. Hulin 95b., en ce sens, que lorsqu’il y a des indices révélateurs, on en tient compte, et il faut qu’il y en ait trois. Ainsi Jacob dit (Gn 48, 7): A mon retour de Padan, Rachel mourut près de moi; et d’autre part (Gn 42, 36): Joseph n’est plus et Simon n’est plus (soit trois perdus), et vous voulez m’enlever Benjamin etc. (sa perte serait fatale).
Pnei Moshe non traduit
מאותו המין על ראשו ולוחש אף על פי שאין נחש לסמוך על זה יש סימן קצת:
כגון ואני וכו' כלומר להכי קאמר אם את בנימין תקחו עלי היו כולנה לפי שהיו כבר ג' רחל ויוסף ושמעון:
Shabbath
Daf 39a
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הוֹלְכִין אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. מַה טַעַם. וְאָזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵאַֽחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ. רִבִּי לָֽעְזָר עָאַל לְפוֹנִייֵהּ. אֲתַא אֶבְטָיוֹנָה דְּרוֹמָאֵי וַאֲקוֹמֵיהּ מֵאֲחוֹרֵיהּ וִיתַב לֵיהּ. אֲמַר. הָכֵין כָּל עַמָּא 39a לָא אַקִּים לְבַר נַשׁ אֶלָּא לִי. לֵית אֶפְשַׁר דַּאֲנָא נְפִיק מִכָּא עַד דְּנֵידַע מַה הֲוֵי בְסוֹפֵיהּ. וַהֲוָה תַמָּן חִיוִי. שָׂרִי נְפִיק וִיהַב לֵיהּ עַד דוּ תַמָּן אֲחַת דְּרִיבוֹי. וְקָרָא עָלָיו וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וגו'.
Traduction
R. Eliézer dit (277)B. Megila 32a. que l’on peut aussi se guider d’après la voix céleste en cas d’hésitation, comme il est dit (Is 30, 21): tes oreilles percevront une parole derrière toi, disant: voici le chemin que vous devez suivre. R. Eléazar s’étant rendu à Panéas (278)''Ber. Rabba, 10; Wayyikra-Rabba, 22; id., Ecclésiaste, 5, 8; Berakhot 62b.'', un licteur euquno'' romain survint et le tint par derrière. Le rabbi s’assied, en disant: puisque personne ici n’a été déplacé par cet homme excepté moi, il m’est impossible de sortir d’ici sans que je sache ce qu’il en adviendra à la fin. Il y avait là un serpent qui commença à sortir à ce moment, et pendant que le rabbin était assis, le gardien frôla le serpent du pied, qui le mordit et le tua. Sur quoi, R. Eléazar s’écria (Is 43, 4): Je mettrai un homme à ta place etc. (279)Il semble que ce remplaçant ait assumé la mort destinée au rabbi..
Pnei Moshe non traduit
אחר שמיעת בת קול. אם רצה לילך לדרך או לעשות איזה דבר ושמע קול פתאום ויכול לעשות בו איזה סימן אם לעשות או לא הולכין אחריו ואיידי דאיירי בהא מייתי נמי להא דלקמיה דסמוך ר''א שבודאי לא בחנם היה הדבר:
עאל לפונייה. נכנס לבית הכסא להפנות ובא קסדור א' מהרומיים וגירשו ממקומו וישב לו שם ואמר ר''א מה זה לכל עמא דאיכא הכא לא אקים חד מינייהו לבר נש דיתיב אלא לילית ושד הדין אפשר שאיני יוצא מכאן עד שאדע מה יהא בסופו והיה שם נחש טמון וכיון שישב זה הטמא התחיל הנחש לצאת משם ונתן לו נשיכה על עגבותיו ושם נחית דריבויו בני המעיים שלו וקרא ר''א המקרא ואתן אדם תחתיך זהו אדום הטמא:
חַד תַּלָמִיד מִן דְּבַר קַפָּרָא הֲוָה נְפִיק מִקְטוֹעַ כִּיסִּין. חַמְתֵּיהּ חַד קַייָט חִיוְיָא כֳרֵי בַתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. חִיוְיָא פֳרֵי בַתְרָךְ. שָֽׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לֵיהּ בַתְרֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ.
Traduction
Comme un élève de Bar-Kappara était sorti pour couper du bois, un bûcheron vit un serpent poursuivre le disciple, et il avertit ce dernier du danger qui le menaçait; le serpent s’étant alors vengé sur le bûcheron, le disciple invoqua le verset précité en action de grâce.
Pnei Moshe non traduit
מיקטוע כיסין. לחטוב קיסמי עצים:
וראה חייט. ערל אחד שהיה ג''כ מקטע עצים שהנחש רץ אחר התלמיד וא''ל ראה שהנחש רץ אחריך ושבקיה הנחש להתלמיד ואזיל בתריה זה החייט:
גֶּרְמָנִיָּא עַבָדֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא נְפַק. בָּעֵי מִילְווֵיהּ לְרִבִּי אִילָא. אֲתַא כֶּלֶב שׁוֹטֶה בָּעֵי אִיתְגָּרְיַיא בֵיהּ בְּרִבִּי אִילָא. גָּעַר בֵּיהּ גֶּרְמָנִי. שָֽׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לֵיהּ בַתְרֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ.
Traduction
Un Germain, serviteur de R. Juda le Nassi (280)''Jér., Yôna, 8, 5 ( 45b); Avoda Zara 2, fin.'', étant sorti pour accompagner R. Ila et ayant vu qu’un chien enragé se disposait à mordre R. Ila, détourna le chien et fut ainsi mordu à la place du rabbi, qui invoque aussi le verset précité.
Pnei Moshe non traduit
גרמנייא. כך היה שמו ויצא ובקש ללות לר' הילא שיצא מבית הנשיא ובא כלב שוטה להתגרות בר' הילא וגער בו גרמני והניח הכלב לר' הילא והלך אחר גרמני ונשכו:
בַּר קַפָּרָא הֲוָה אִיעֲלַל לְהָדָא קִרְייָא. מִי עֲלַל נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ. עָאַל וּשְׁמַע קָלֵיהּ דְּטַלְייָא קְרֵי. אִם בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א. אָמַר. דּוֹמֶה שֶׁלֹּא עָלַת בְּיָדִי אֶלָּא הַטָּחָה זוֹ בִלְבַד. וְכֵן הֲווָת לֵיהּ.
Traduction
Bar-Kappara, en entrant dans un village, se blessa au doigt; arrivant à la salle d’étude, il entendit les élèves expliquer ce verset (Ex 21, 3): S’il est arrivé seul, seul il sortira. Il me semble par là, dit-il, que nul autre mal ne doit m’atteindre; et ce pronostic se réalisa.
Pnei Moshe non traduit
בר קפרא. היה רוצה ליכנס לעיר אחת ובכניסתו נכשל באצבעו ונכנס ושמע קול התינוקות שקורין להפסיק אם בגפו וכו' ואמר דומה שלא אעשה בעיר הזאת כלום ולא עלתה בידי אלא הטחר זו באצבעי בלבד וכן הוות ליה:
רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲווּ מִתְחַמְּדִין מֶיחִמֵי אַפּוֹיי דִּשְׁמוּאֵל. אָֽמְרִין. נֵלֵךְ אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. עָֽבְרוּן קוֹמֵי סִידְרָא. שָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּטַלְייָא וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת. וְסִייְמוּן. וְכֵן הַווָת לֵיהּ.
Traduction
R. Yohanan et R. Simon b. Lakish désiraient avoir une entrevue avec Samuel (en Babylonie); hésitant à s’y rendre, ils se promirent de s’en rapporter aux voix célestes, et, passant dans la salle d’études, ils entendirent les enfants réciter ce verset (1S 25, 1): Samuel est mort. Ils s’en rapportèrent à cet indice révélateur, qui était vrai.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוחנן ור''ל. היו מתחמדין לראות פני שמואל וללכת לבבל למקומו ואמרו קודם שנלך נשמע קול א' ונקח בו לסימן:
וסיימון לאותן היום וכן הוות ליה:
רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה סָֽלְקוֹן מְבַקְּרָא לְרִבִּי אָחָא דַהֲוָה תָשִׁישׁ. אָֽמְרִין. נֵלֵךְ אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. שָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּאִיתְּתָא אָֽמְרָה לַחֲבֵירָתָהּ. אִיטְפֵּי בּוֹצִינָה. אָֽמְרָה לָא יִתְטָּפֵי וְלָא מִיטְפֵּי בוֹצִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
Traduction
R. Yona et R. Yossa étaient partis pour rendre une visite de malade à R. Aha, déjà très faible. Dans le doute, ils résolurent de s’en rapporter aux pronostics célestes qu’ils pourraient percevoir en route. Ils entendirent la voix d’une femme demander à sa voisine si sa lumière était éteinte. Non, dit-elle, et les lumières d’Israël ne disparaîtront pas non plus.
Pnei Moshe non traduit
דהוה תשיש. חלוש ונכנסו לבקרו ואמרו נלך וכו' ושמעו לאשה אחת שאמרה לחבירתה אם נכבה הנר והשיבה לה לא נכבה ולא יכבה נר המאור של ישראל והיה להן זה לסימן שיתרפא מחליו ויעמוד:
רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה עָבַר בַּשּׂוּקָא. חֲמָא חַד מְזַבֵּן מִן אִילֵּין מֶלִטוֹמָה. אָמַר לֵיהּ. מִן אִילֵּין אַתְּ חַיי. אָמַר לֵיהּ. אִין. שָֽׁבְקֵיהּ וַאֲזַל לֵיהּ. בָּתָר שָׁעָה עָבַר גַּבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי. צְלִי עֲלַוִיי. דְּמִן הַהִיא שַׁעְתָּא לָא זַבְנִית כְּלוּם. וְאָמַר לֵיהּ. שְׁנִי אַתְרָךְ. פְּעָמִים שֶׁשִּׁינּוּי הַשֵּׁם גּוֹרֵם. פְּעָמִים שֶׁשִּׁינּוּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם.
Traduction
R. Yohanan, passant au marché, vit quelqu’un vendre des sucreries, melitwma. Est-ce là, lui demanda-t-il, ton mode de subsistance (c’est peu lucratif)? Oui, répond le marchand. Il le laissa partir. Au bout d’une heure, il repassa auprès du pauvre, qui lui dit: ô rabbi, prie pour moi, car depuis ton premier passage, je n’ai plus rien vendu.
Pnei Moshe non traduit
מלטומה. מיני מזונות וכיסנין ותמה ר' יוחנן וא''ל ומן אילין את חיי ומפרנס עצמך והשיב הן והניחו ר' יוחנן והלך לו לאחר שעה עבר עוד אצלו והתחיל זה להתחנן וא''ל רבי התפלל עלי שמן אותה שעה שאמרת לי כך לא מכרתי כלום וא''ל ר' יוחנן שני אתריך ולך לישב על מקום אחר ששינוי השם גורם לטובה ופעמים שינוי המקום גורם לטובה:
תְּרֵין תַּלְמִידִין מִן דְּרִבִּי חֲנִינָה הֲווֹן נָֽפְקִין מִקְטוֹעַ כִּיסִּין. חַמְתּוֹן חָדָא אִיסְטְרוֹלוֹגוּס. אִילֵּין תְּרֵין מִי נָֽפְקִין וְלָא חָֽזְרִין. מִי נָֽפְקִין פְּגַע בָּהֶן חַד סָב. אֲמַר לוֹן. זָכוּן עִמִּי. דְּאִית לִי תְלָתָא יוֹמִין דְּלָא טֲעַמִית כְּלוּם. וַהֲוָה עִמּוֹן חַד עִיגּוּל. קַצּוֹן פַּלְגָּא וִיהֲבִינֵיהּ לֵיהּ. אֲכַל וּצְלִי עֲלֵיהוֹן. אָמַר לוֹן. תִּתְקַייֵם לְכוֹן נַפְשֵׁיכוֹן בְּהָדֵין יוֹמָא. הֵיךְ דְּקִיַימְתּוֹן לִי נַפְשִׁי בְּהָדֵין יוֹמָא. נַפְקוּן בְשָׁלוֹם וְחָֽזְרוּן בְשָׁלוֹם. וַהֲווּ תַמָּן בְּנֵי אִינַשׁ דְּשָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלֹא כֵן אָמַרְתָּ. אִילֵּין תְּרֵין מִי נָֽפְקִין וְלָא חָֽזְרִין. אֲמַר. אִי דְהָכָא גַבְרָא שֶׁקֶר דְּאִיסְטְרוֹלוֹגִיּיָא דִידֵיהּ שְׁקָרִין. אֲפִילוּ כֵן אָֽזְלוֹן וּפִשָׂפְּשׂוֹן וְאַשְׁכְּחוֹן חֲכִינָה פַּלְגָּא בְּהָדָא מוּבְלָא וּפַּלְגָּא בְּהָדָא מוּבְלָא. אָֽמְרוּ. מַה טִיבוּ עַבַדְתּוֹן יוֹמָא דֵין. וְתַנְייָן לֵיהּ עוּבְדָא. אֲמַר. וּמַה הַהוּא גַבְרָא יְכִיל עֲבִיד. דֶּאֱלֹהָהוֹן דִּי יְהוּדַאִי מִתְפַּייֵס כְּפַלְגּוּת עִיגּוּל.
Traduction
Comme 2 disciples de R. Hanina sortaient pour aller occuper du bois (282)B. même, 125b., un astrologue les vit et dit que les 2 jeunes gens venant de sortir ne rentreront plus (mourront dehors). A leur sortie, un vieillard les rencontra et leur dit: faites-moi l’aumône, car depuis 3 jours je n’ai rien mangé. Ils coupèrent en deux parts le pain qu’ils avaient avec eux, et lui donnèrent la moitié. Pour les remercier, il pria Dieu en leur faveur et il leur dit: En ce jour, vous survivrez, puisque vous avez soutenu ma vie. Ils sortirent en paix et rentrèrent de même. Les gens, qui avaient entendu le pronostic de l’astrologue, lui dirent: Comment se fait-il que tu aies prédit leur mort? C’est que, dit-il, il y a ici un homme tellement mensonger que même son horoscope, astrogoneia, induit en erreur. Cependant, ils se mirent à rechercher ce qu’il pouvait y avoir de fondé dans cette prédiction avortée, et ils remarquèrent un serpent, ayant la moitié du corps dans une pièce, le reste dans l’autre (ainsi coupé par mégarde). - Quelle belle action, leur demanda-t-on, avez-vous donc accomplie en ce jour, pour échapper ainsi à la mort? Ils racontèrent alors ce qu’ils avaient fait. -Que puis-je faire alors, s’écria l’astrologue, si le Dieu d’Israël est apaisé par le don d’un demi pain à un pauvre.
Pnei Moshe non traduit
תרין תלמידין מן דר' חנינה. היו יוצאין לחטוב קסמי עצים וראה אותן חוזה כוכבים אחד ואמר אלו השנים משיוצאין לא יחזרו שיארע להם פגע אחד וכשיצאו פגע בהם זקן אחד עני ואמר להם תזכו עמי ליתן לי מה לאכול שכבר יש לי ג' ימים שלא טעמתי כלום והיה עמהן ככר לחם אחד וקצצו החצי ונתנו לו ואכל והתפלל עליהם ואמר להם תתקיים לכם נפשיכם ביום הזה כמו שקיימתם לי את נפשי ביום הזה ויצאו בשלום וחזרו בשלום והיו שם בני אדם ששמעו קול של חוזה הכוכבים שאמר ואמרו לו ולא כך אמרת אלו שנים כשיוצאין אינן חוזרין והרי חזרו בשלום ואמר אי דכאן האיש שקרן ועל עצמו אמר א''כ חכמת הכוכבים שלי הכל שקרים ואעפ''כ לכו וחפשו במשאוי שלהם והלכו ומצאו נחש מחותך החצי במשא זה מכאן והחצי במשא זה מכאן ואמר להן מה טיב של מעשיכם ביום הזה וסיפרו לו המעשה שעשו חסד עם העני הזקן ואמר החוזה כוכבים על עצמו ומה יכול האיש הזה לעשות שנתבדה בחכמתו ואלהיהם של היהודים מתפייס הוא בחצי ככר לחם שמחמת כן אירע להם הנס הזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source